
למה השיווק לא מתניע לי? כללים שחייבים לזכור בשיווק ובחיים בכלל
דמיינו את זה:אני על הבמה מרצה לקהל של 70 בעלי עסקים שבחרו לבוא לבוקר העצמה עסקי של אחד הבנקים. אני נותנת את ההרצאה שלי "עיקר וטפל בשיווק", הרצאה ששמה על השולחן את החשיבות של
דמיינו את זה:אני על הבמה מרצה לקהל של 70 בעלי עסקים שבחרו לבוא לבוקר העצמה עסקי של אחד הבנקים. אני נותנת את ההרצאה שלי "עיקר וטפל בשיווק", הרצאה ששמה על השולחן את החשיבות של
"אל תתני לתכנון שלך להפריע למציאות". נראה לי שזה משפט שאני הולכת להדפיס על איזה ספל. welcome to my life ככה זה נראה אצלי: נניח שהיתה לי תכנית לעלות עם אתר חדש באוגוסט לעבור
הדשא של השכן מרוצף דולרים מיכל היא מעצבת תכשיטים ידועה שאחת לכמה שבועות מקבלת הזמנה להשתתף בירידי מעצבים. (ההזמנה בתשלום כמובן, למי שלרגע אחד לא הבין, שלא כמו הזמנות אחרות שאנחנו נוהגים לקבל…). הדיל
"הקלטתי פודקאסט ואף אחד לא מאזין לו (חוץ מאמא שלי)" האם אנחנו אפקטיבים בפעולות השיווקיות שאנו עושים? אפקטיביות בהגדרה שאני נוטה לתת לה היא ביצוע פעולות אופטימליות בזמן ובתקציב מינימלים ולמעשה ביצוע פעולות בכלל
למה המוצר שלי לא עונה על רצונות הלקוח? וגם… למה אני בוחר שלא להתאים את המוצר שלי לרצונות הלקוח. שתי שאלות שנראות לנו דומות, לפחות בתוצאה של התועלת שהמוצר שלי אינו נותן, אבל ההבדל
"פודקאסט זה ערוץ השיווק הטוב ביותר" "מה פתאום, אינסטגרם והטלגרם לוקחים בגדול". אנחנו בשלהי שנת 2018 וזה הדיבור בחדרי החדרים בקבוצות העסקיות בפייסבוק המתייעצות היכן להשקיע את המאמצים השיווקיים. בשנה שעברה היו אלו הקבוצות
בואו נדבר על נטע.נטע היא מוצר מנצח. ללא ספק הבחורה הזו יודעת לעבוד קשה. זה אפילו נראה שבמשך שנים היא ישבה לבד בחושך עם הלופר שלה ורק פיתחה מיומנות שאין לאף אחד. אני גם משוכנעת שמי
במפגשים שלי עם אנשים בתוך המסע הזה של קוביות בסלון ובכנסים (כשאני לא מדברת) אני עסוקה בלשמוע ולהקשיב… לשמוע את המילים שמספרים לי עצמאים ולהקשיב לתוכן שבין המילים. האמת שהוא הכי מעניין. שם נמצאים
לא מזמן חזרנו מרומא ופירנצה אחרי כמה עשרות שנים שלא ביקרתי בהן. בילדותי, הייתי שעות בשבתות יושבת לדפדף בספרות האמנות האהובה על אימי בביתנו, מתפעלת מן היצירות המורכבות של אמני הרנסאנס – בוטיצ'לו, מיכאלאנג'לו
כשסיימתי את התיכון ויצאתי לשירות פיתחתי חוש ביקורת חד. בטח משהו מהגלגול הקודם, או פשוט המפגש הזה עם הבירוקרטיות שקודם אבא היה מטפל בהן וזה הרגיש לי כמו רכבת שנוסעת לתוך קיר. לבירוקרטיה שכללה