לא מזמן חזרנו מרומא ופירנצה אחרי כמה עשרות שנים שלא ביקרתי בהן.
בילדותי, הייתי שעות בשבתות יושבת לדפדף בספרות האמנות האהובה על אימי בביתנו, מתפעלת מן היצירות המורכבות
של אמני הרנסאנס – בוטיצ'לו, מיכאלאנג'לו ודה וינצ'י ולימים הלכתי בעקבות האהבה שלי ללמוד הוראת אמנות ותולדות האמנות.
אני חושבת שכל מי שחוזה ביצירותיהם מרגיש צמרמורת עוברת בגופו ומבין שהוא מסתכל על פאר היכולת האנושית.
היכולת של אמנים אלה להעתיק באופן כה מושלם את גוף האדם על שרירו ושיפוליו לחומרים כפרסקו ושיש ולהעניק להם פיענוח היא מעוררת השראה.
ואכן, אמני הרנסאנס הגדולים היוו נקודת מפנה בעולם האמנות
בשפת הקוביה אנו שואלים :"מי המוצר"? ומה תפקידו לשאלה הבוחנת מי מזוהה ומשוייך למוצר שלנו
אם בעבר הפטרונים היו סמל היצירה והאמנים לא היו חתומים עליה, הרי שמתקופה זו האמן היוצר היווה את הגורם המרכזי לערכה האמיתי.
בפירנצה מפוסלים בכניסה למוזאון אופיצי ובקתדרלה הגדולה סנטה מריה דל פיורה
בני בית מדיצ'י הפטרונים המממנים ולצידם האמנים אשר טופחו על ידם.
ועוד כמה מילות סיום בהקשר מי המוצר.
באותה תקופה על מנת להגיע להיכל התהילה הקדיש אמן את חייו ללימודים כלליים ומעשיים על מנת להיות מסוגל להעתיק
את הטבע לחומר. כל יצירת פאר, יצירתה נמשכה שנים ואף עשרות שנים אבל היצירות מדברות בעד עצמן עד היום.
אני חושבת שכדאי לנו ללמוד מקצועיות מה היא מאותם אמנים. בייחוד משום שאני מרגישה שבעולם שלנו ישנו פוקוס גדול מדי על לימודי שיווק ומכירות
ופחות שימת דגש על איכות המוצר. עלינו להיות עסוקים תדיר בשאלה "מי אני" ומי אני לא היום
וכמו שמיכאלאנג'לו התעקש לנתח גופות על מנת להבין את מבנה העצמות והשרירים לפני ולפנים כך אנו צריכים להיות עסוקים בשאלה
מה עוד עלינו לדעת כדי ליצור את המוצרים שלנו באופן שיביא את המוצר לדבר בעד עצמו.
מוצר טוב הוא מוצר מנצח אנחנו קודם כל צריכים להבין כיצד ליצור אותו וכמובן להוסיף על כך כלי שיווק ומכירה שיתמכו בהבאתו לניראות לקהל היעד המדוייק לו.
