זהו הפסח הראשון שלפי התכנית היינו אמורים לעשות בבית, בדרך כלל אנחנו מתארחים פעם אצל אחי יחד עם הורי ופעם אצל חמי וחמותי. עד השנה גם לא היו לנו כלים של ממש. אמא שלי, שתהיה בריאה קלטה את המצב מבעוד מועד ודאגה לי לתיבת הפתעות גדולה מלאה כל טוב סירים וכלי מטבח אחרים כדי שהפסח הזה נוכל לערוך בבית בלי שיחסר לנו דבר. ואכן, הסדר הזה התנהל שלא כסדר וכל אחד היה ספון בביתו. הוריי בביתם ואנחנו בביתינו.
כששאלתי את הבנות מה היו רוצות לאכול בליל הסדר ענתה לי "מקהלה עליזה":"את המרק של תהילה", גיסתי היקרה. שהוא ההיפך הגמור מהמרק התימני. מרק צח שהאמת היא שאני פשוט לא יודעת איך לעשות. אז הרמתי צלצול לתהילה שבדיוק היתה אחרי לידה של בנה העשירי והיא חלקה איתי את הסוד. את העוף שוטפים כמה פעמים והנה המתכון למרק:
שוקיים – את השוקיים מעבירים שתי רתיחות בסיר ובכל פעם שופכים את כל המים ומתחילים מהתחלה.
בפעם השלישית מוסיפים את הירקות ואותם השתדלתי להשאיר שלמים הפעם, או לפחות בחתיכות גדולות עד כמה שניתן:
בצל, שני גבעולי סלרי, שני גזרים, חתיכת דלורית גדולה, חתיכת בטטה ורק אחרי שעה רתיחה ובישול הוספתי חצאי תפוחי אדמה.
למרק הוספתי בערך כף -שתיים שמן ותבלינים בסיסיים: מלח, פלפל, כוסברה טחונה וכמון (ממש מעט, כדי שלא יתנו את הטון). בסיום שעה וארבעים בישול הוספתי כמה גבעולי פטרוזיליה ויצא מרק הכי קרוב לצח
את הטאצ' התימני בכל זאת נתתי עם קניידלך שבעלי ביקש להוסיף להם חוואיג' כי כך אימו ז"ל היתה עושה:
כוס קמח מצה+מלח+פלפל+חוואיג'+ 2 ביצים וחצי כפית אבקת אפיה.
מערבבים, מחכים חצי שעה לתסיסה, מרטיבים ידיים וקורצים בעזרת כפית עיגולים קטנים. את הכדורים מכניסים לסיר מלא מים רותחים לחצי שעה.
אבל החגיגה של המרק לא הסתיימה בזה. לי היו געגועים עזים לאטריות הביצים של דודה שלי והחלטתי לנסות להנדס משהו וזה יצא דוקא נחמד:
2 ביצים+מלח פלפל, כף שמן ושתי כפות קמח תפוחי אדמה
משמנים מעט מחבת, מחממים ומנגבים עם נייר סופג
שופכים שכבה דקיקה של בלילה והופכים ברגע שמתחילות הבועות וכשהן מופיעות גם בצד השני החביתיה מוכנה וגמישה. לי היתה מחבת רחבה אז לפני הגלגול והחיתוך לרצועות חציתי כל חביתיה וגלגלתי וממנה פרסתי רצועות דקיקות.
המרק, שהיה ארוחת ערב משביעה לליל הסדר (עד שפשוט לא יכולנו להמשיך למנה העיקרית) הכיל בסופו של דבר:
את מנת העוף והירקות שכל אחד אוהב+קניידלך+איטריות ביצים ואיך אפשר בלי… שקדי מרק של פסח. תענוג
גולת הכותרת של ליל הסדר היתה הקינוח, לא פאי הלימון שקניתי בקונדיטוריה אלא דוקא עוגיות השוקולד שאפיתי. על חלקן זריתי מלח גס, כמו שאני אוהבת וחלק היו נטולות, ככה הדר ביתי ביקשה.
העוגיות הן כמעט המתכון של קרין גורן לעוגיות פסח אבל בכמה שינויים קלים אז אני כותבת אותו כאן:
במתקן בן מרי מערבבים: 300 גרם שוקולד (אני המסתי שלוש חבילות של 850 גר' אחת)+ 50 גר' מחמאה חתוכה (חמאה במתכון המקורי)
בקערה נפרדת הקצפתי במטרפה ידנית: 3/4 כוס סוכר+ 3 ביצים. הבלילה מתנפחת מעט
לתערובת הביצים הוספתי: 2 כפות קמח תפו"א, 2 כפות קמח מצה, שקית אבקת אפיה (ובמתכון המקורי היה כתוב מעט מלח אבל אני שכחתי…)
את הבלילה עם הקמחים הוספתי לסיר השוקולד והוספתי שקית אגוזים טחונים- 100 גר'
בשלב הזה לא ניתן היה לזלף מהבלילה עוגיות כי היא היתה מדי דלילה אז קררתי אותה כחצי שעה במקרר ואז הכנסנו לשקית עבה שפרסנו מעל צנצנת כדי שיהיה קל למלא אותה. (הדר הצטרפה לחלק הזה אז מגיע לה קרדיט)
חיממתי תנור ל180 מעלות ומעל תבנית עם נייר אפיה מעט משומן זילפנו עיגולים ברווחים גדולים (על חלקן זריתי מלח גס) ואפינו במשך 10-12 דקות ממש כמו במתכון המקורי.
אפשר היה בשלב הזה גם לזרות אבקת סוכר אבל בדיעבד אני ממש שמחה שלא היה לי כי זה לא היה מוסיף כלום לעוגיה, היא כבר היתה מתוקה (כמו שלא רציתי לטבול אותה בצ'וקלט צ'יפס כמו במתכון המקורי של קרין) וזה גם סתם היה מלכלך
העוגיות יוצאות רכות מהתנור אז צריך לתת להן לנוח עד שהן מתקררות ממש ורק אז ניתן לחלץ אותן מהנייר (אם הוא לא משומן זו בעיה והן נשברות, ואז זה פחות בעיה כי מי לא יחסל את השבורות…?!). משם הכנסנו לכלי זכוכית רחב עם מכסה ונהנינו מהן כל החג.
החצילים המושלמים על מצע מצה
כשראיתי על גבי החומץ המיוחד של החצילים שהוא כשל"פ נפלטה צווחת שמחה מפי
בחומץ בלסמי ממודנה של יד מרדכי אני משתמשת רק לשני מאכלים. לחצילים המטוגנים ולפרוסות סלק מבושל על גבי פרוסות תפוח עץ (עם מעט מלח גס, סילאן תמרים וחומץ, והנה קיבלנו עוד מתכון)
את החצילים בשבת רגילה אנחנו אוכלים על גבי חלה טריה של מאפיית שיבולת הסמוכה, מוסיפים מיונז ועל גביו חציל. כן, דיאטטי זה לא…
בפסח החצילים והמצות הם ממש ממש מעדן.
מטגנים פרוסות חצילים לא מאד דקות וגם לא עבות בשמן משני צדדים עד להשחמה. עד על החצילים שממתינים לתורם בטיגון זורים מעט מלח גס ואחרי הטיגון מספיגים בנייר סופג ומכניסים לקופסה אטומה שניתן קצת לשקשק.
על החצילים זורים מעט תבלין שום גבישי ופלפל (אם לא זרינו מלח קודם אז גם מלח), פורסים שתיים שלוש שיני שום טרי ועל כל אלה שופכים מעט חומץ בלסמי ממודנה , מוסיפים עלי פטרוזיליה ומשקשקים את הקופסה. החצילים מחכים במקרר עד להגשה לצד המיונז, אני ממליצה לא להגיש את כולם יחד כי הם פשוט מתחסלים וזה תמיד לפני שמגישים את המנות העיקריות…
