הבלוג של הקוביה

פוסט: עוגן מחיר שקשה להוציא מהים

עוגן מחיר שקשה להוציא מהים

בהודו לקח אותנו בלו הנהג ‘מטעם המלון ומטעם עצמו’ לחנות ‘שכל המשפחה שלו קונה בה בגדים’ מחירים טובים, עממי ובלה בלה. זה היה ביום הראשון שלנו בהודו, הוא ידע את זה והסיק שעוד לא ממש הוצאנו את האף כדי להבין מה עולה כמה. 
לקח אותנו לחנות באמת יפה עם מוכרת אדיבה מאד שמיד קלטה מה שרציתי ובסבלנות אין קץ התאימה לי כמה חולצות בדיוק למידה שלי. מיד לאחר מכן שאלה ‘ומה עם חולצה לאדון’ ועברנו לטפל ברן לא אחרי שהיא שלחה אחד העובדים להוציא לנו שני ספלי צ’אי רותח בפורצלן יוקרתי ( וכל כך רציתי לשתות אבל אני לא נגעתי בחלב שם). אני אחסוך מכן את התמונה בו חבשו עליו טורבן הודי בשביל הקטע ועודדו אותו להצטלם, אבל באמת שהשרות שהוא קיבל שם היה מעל ומעבר. היא תיקתקה לו חולצות מדהימות, נקיות ומאדדד יקרות.
הגענו לקופה. כמעט 10.000 רופי על הקניה (מזכירה משכורת ממוצעת היא 4000, לא שידענו את זה באותו הזמן אבל היה לנו ברור שיקר פה). ניסינו להוריד מחירים -לא עזר לנו בגרוש. כל המוכרים היו ברזל. זו איכות טובה, אני מוכרת פה כבר עשרים שנה ואפילו כשהסרנו כמה מוצרים מהשקיות הם לא עיפעפו לרגע. מבחינתם זה היה המחיר ולא אחר.
חולצה לאשה 1600 רופי בערך
ולגבר 2000.
בלי הינד עפעף
וקנינו ואנחנו מרוצים. מרוצים מהבחירה ומהחוויה ומהאיכות אבל בעיקר מהשיעור
כי באזור תיירותי אחר הפעם בקוצ’ין היה ניתן למצוא חולצות ב500 רופי. ואני מזכירה -אזור תיירותי.
וכך הם ההודים בכל מקום. מול תיירים הם מחזיקים ראש למעלה ומוכרים ביוקר תוך שהם מספרים לך סיפורים שהמשפחה שלהם קונה שם ( בטח, אותו נהג לא יצא מגבולות מומבאי כל חייו חוץ מלכפר של אמר שלו כך גילינו אחר כך. אין לו כסף)…

מה למדנו?

גם אם קבעת מחיר גבוה פי 10 ממחיר השוק
כי את חושבת שזה מה שצריך לשלם לך על המוצר
תחזיק ראש למעלה! 
אם אתה לא מאמין שאתה אמורה לקבל את הסכום הזה- בקש פחות.
באמת!!!

 

הכי גרוע זה לומר מחיר בגימגום.
העיקר שיקלטו ממך שלמוצר שלך יש בעינייך ערך!!!

קבלו 4 מתנות להתנסות ממודל הקוביה

הניסיון שלנו מראה שזה רעיון מצוין לתת לכם להתנסות במודל
השאירו את פרטיכם ועמוד המתנות ומידע חיוני לעסק שלכם בדרך אליכם במייל

4 כרטיסים

מיניקורס מודל הקוביה

פרק "מי המתחרה"

קטע מהרצאה לארגון