"אל תתני לתכנון שלך להפריע למציאות". נראה לי שזה משפט שאני הולכת להדפיס על איזה ספל. welcome to my life
ככה זה נראה אצלי:
נניח שהיתה לי תכנית לעלות עם אתר חדש באוגוסט לעבור דירה בספטמבר וללכת על רגוע לקראת פתיחת הקורס שלי ולא לצאת למפגשים ברחבי הארץ…
בפועל האתר עוד לא באוויר הדירה עוד מתעכבת אבל אני מקבלת המון פניות למפגשים ברחבי הארץ שמחה ללכת אליהם ולהכיר אנשים חדשים ולמלא את הקורס באנשים רגועים יותר וחוששים פחות.
נניח שתכננתי למכור בהלל הפקות הפקות בת/ר מצווה מסוג מסויים ופתאום ראיתי שיש שינוי שהוא תפנית חדה בשוק שלי (שוב, מה שקורה כל כמה שנים בודדות) ומזמינים הרבה פרוייקטים שאפילו לא דומים למה שחשבתי – אני חייבת לחשב מסלול מחדש ולהערך עם סל מוצרים מתאים לדור הבא…אחרת זה לישון בעמידה.
נניח שאני פותחת קשרים לשיתופי פעולה ועודרת וזורעת זרעים בארגונים בשאיפה לעבוד איתם. מתי אני רואה תוצאות? שנה וחצי אחרי שהתחלתי. אמיתי! ארגון הוא עסק בלתי צפוי. מנהל יכול לומר לי "מהמם", "גאוני" "אני רוצה ממך הכל" ואז… שקט למות. ואז להתעורר אחרי תקופה. עכשיו אני קוצרת מה שזרעתי לפני שנה וחצי ועוד בוחנת אם זה טל או מטר.
אז כן, ישנם דברים שתודה לאל אני מתכננת ועושה
אבל הרוב פשוט מגיע באפקט הפרפר שקוראים לו –
זרעת ויגעת ומצאת – תאמיני
אז הכלל שלי הוא לחלק את השנה לשלושה סעיפים.
"מה שבידיי" (למשל למקם במהלך השנה פתיחה של קורסים זה בידיי)
מה שאני זורעת מול גופי שת"פ כדי לקצור בעתיד, יהא העתיד מתי שיהא אבל הזריעה היא באחריותי ובידיי וצריכה להיות מתוזמנת פחות או יותר ברמת החודשים בהן היא צריכה להתקיים. (את החודשים קובעים לפי זמן הזמן הרלוונטי לפניה מול הגורם)
והמעגל השלישי הוא
מה שמגיע מלמעלה בעקבות פרסום שוטף. אצלי זה דורש יותר מקום מכל השניים האחרים
ומה אתם חושבים על תכנון?