הבלוג של הקוביה

פוסט: סוף מעשה בקוביה תחילה

סוף מעשה בקוביה תחילה

סוף מעשה בקוביה תחילה

“הקלטתי פודקאסט ואף אחד לא מאזין לו (חוץ מאמא שלי)”

האם אנחנו אפקטיבים בפעולות השיווקיות שאנו עושים?
אפקטיביות בהגדרה שאני נוטה לתת לה היא ביצוע פעולות אופטימליות בזמן ובתקציב מינימלים ולמעשה ביצוע פעולות בכלל רק אחרי שכבר סגרנו על תכנית הפעולה שלהן מראש. הבעיה היא שאנחנו אנשי מעשה ואני מדברת במיוחד על העם היהודי שהמתנה זה לא הצד החזק שלו, הוא רגיל לזוז מהר ואז להסתגל ורוצה לראות תוצאות לפני שחשב על ההשלכות. יציאת מצרים, חומה ומגדל והעליות הם רק קצה הקרחון בגילום השיטה ותכל’ס, אפשר לומר שהיא עובדת. לא סתם נפתח השנה שוב דיון על חוק הלאום בכנסת אשר עוסק בתוכנה של מגילת העצמאות והשלכות הרות האסון שלו על מרקם האוכלוסיה. הרי מגילת עצמאות זו איפיינה את פועלו של בן גוריון שהעדיף על אף התחזיות הכלכליות להעלות יותר יהודים מכפי שהתגוררו במדינת ישראל לפניה ובכך להכפיל את האוכלוסיה. קודם עושים אחר כך חושבים זו היתה גישתו מכורח המציאות המאיימת בה נמצאו אחינו והסכנה שריחפה מעל ראשם. כשאין ברירה אין ברירה ושם אנחנו חזקים באורך רוח גם אם זה דורש חשיבה יצירתית רטרואקטיבית כגון הנהגת משטר צנע למשך מס’ שנים, מגורים שאינם ראויים למאכל כלב או חוסר בתשתיות. אנחנו רגילים לחשיבת “נעשה ונשמע”, זה טבוע בדמינו ובתרבות שלנו והיא לגיטימית בעת מצור אבל כשזה נוגע לעסק -השיטה הזו עלולה להמית אסון על הממלכה קטנה שלנו וכדאי לשקול את הפעולות מראש. בנייה של עיר ללא תשתיות דורשת השקעת משאבים עצומה בדיעבד והשבתה של אזורי מסחר שוקקים לכמה שנים. לא חבל?

יעל ארד, זוכת מדליה (כסף) הראשונה של ישראל  בהרצאתה המופלאה מספרת שלקראת כל קרב היא ומאמנה למדו את הטקטיקה של כל יריב והתאמנו לילות כימים על התקפה מדוייקת להפלתו. “אין מועד ב'” זו הגישה שלה והיא ההיפך הגמור לתרבות ה”יהיה בסדר” שהתפתחה מגישת חומה ומגדל. חוקרים את השטח לעומק, מתכוננים על יבש ורק אז מתקיפים. המחשבה שיש לנו כדור אחד בקנה ואותו אסור לפספס יוצרת בהכרח מציאות של תכנון מדוייק שאמנם דורש משאבים אך לא גורר נזקים כלכליים. כל זמן שהתכנון על הדף- אפשר לטעות כמה שרוצים ואין חופש גדול מזה. הקוביה מושתתת על הגישה שאת מירב האנרגיה כדאי להשקיע בתחקיר המקדים ובסימולציה הנלווית לו במטרה למנוע טעויות בעת הפעולות.

  • אז איך נדע אם אנחנו עדיין לא ערוכים מספיק?
  • אם אנחנו עומדים לפתח מוצר ואנחנו לא יודעים כיצד יגיב הקהל הרלוונטי?
  • אם אנחנו עומדים להשקיע כספים בערוץ שיווקי כלשהו ואנחנו לא בטוחים שהקהל שם?
  • אם אנחנו בתהליך כתיבה של מסר שיווקי אבל לא יודעים אם הוא יתפוס בקרב הקהל שלנו?

אנחנו לא ערוכים וכדאי שנחזור לאחור. לתהליך החקירה והבירור.

מחקרי התנהגות צרכנים חוזרים ומראים שבתרבויות דומות אנשים נוהגים דומה, חושבים דומה ואפילו מסוגלים לחשוב כיצד זולתם בני אותה התרבות ינהגו בסיטואציה מסויימת. אנחנו רוצים לנצל את המשאב היקר הזה שקרוי ידע העולם של הלקוח לטובתנו ולהיות אפקטיבים בפעולות שלנו. לשם כך עלינו לעצור בטרם נעבור כי סוף מעשה במחשבה תחילה.

קבלו 4 מתנות להתנסות ממודל הקוביה

הניסיון שלנו מראה שזה רעיון מצוין לתת לכם להתנסות במודל
השאירו את פרטיכם ועמוד המתנות ומידע חיוני לעסק שלכם בדרך אליכם במייל

4 כרטיסים

מיניקורס מודל הקוביה

פרק "מי המתחרה"

קטע מהרצאה לארגון