זוכרים את הבדיחה של חבורת הזקנים שמרוב שלא היה להם כח לספר בדיחה שכבר צמח לה זקן הם פשוט מיספרו את הבדיחות שלהם וצחקו מהמספרים? תצחקו כמה שבא לכם, אבל לקדד תוכן לכדי מספר או סימן זו מיומנות אדירה. מימי האדם הקדמון שצייר את ציוריו במערות דרך ההרוגליפים המצריים, המורס, מכונת האניגמה ועד לקידוד החומרים למבחן הבגרות בימנו לכדי ראשי תיבות. קידוד זו מלאכת צופן מופלאה. היא מקפלת מידע רב מימדי ומתדרת אותו למי שמבין את המסר. יש בה במלאכת הקידוד שתי רמות תכלית- הראשונה היא העברת המידע והשניה קידוד לשם זיכרון המידע. שאלו יהודי ששמע כמה פעמים בחייו את פרשות השבוע בכמה סבבים: "מה כתוב בפרשת "לך לך" מה כתוב בפרשת "נשא"" (או כל פרשה שהיא) ותקבלו סיפור שלם. שאלו אותו מה סדר הפרשיות, אם הוא זוכר אותן הרי שהוא זוכר תוכן של חמישה חומשים שלמים. הבנות שלי שרו את שמות סדר הספרים והפרשיות כבר בכתה ג' בכיף וללא מאמץ! המוח שלנו הוא מכונה מופלאה ושום מידע לא באמת הולך בה לאיבוד אם הגוף בריא. המידע מתאפסן מעצמו במגרות אם רק נשים לב אליו. אבל אם נדע באותו הזמן בו שמענו את המידע לראשונה גם לאפסן אותו תחת קטגוריה – הרי שקיבלנו גם מפתח ולא נצטרך את הטובה של חביתוש…
