על תבניות חשיבה שעוזרות לנו לשרוד את המציאות המטורפת שאנחנו חיים בה היום ארחיב בפוסט נפרד, אבל בפוסט הזה חשוב לי להתמקד בתועלות של הקוביה. למודל הקוביה יש יותר מתועלת אחת ואחרי שלוש שנים שאני בתנועה איתה אני נהנית לשמוע אילו תועלות אנשים מוצאים בה. ישנם שדיברו איתי על המוחשיות של הכלי ואמרו שלתחום הייעוץ העסקי אין כמעט עזרים מוחשיים. היו שדיברו על הצבעוניות שעוזרת להם לזכור את הנושאים שהם צריכים לתת עליהם את הדעת הקשורים בשאלות: זיהוי שחקנים (מי-אדום), זיהוי מוטיבציות (למה- צהוב), מיקומים וייעדים (איפה – כתום), כספים כמויות ומדידים אחרים (כמה- תכלת), זמנים (מתי – ירוק) ופעולות לביצוע (כיצד -כחול). היו מאמנים ויועצים שראו את הכלי והודו לי על כך שהוא "מכסה" אותם וגורם להם לא לשכוח דבר מול הלקוחות והיה אפילו יועץ שאמר לי שסוף סוף העברתי אותו לצד השני, זה של הלקוח. כי עכשיו הקוביה היא זו ששואלת אותו את השאלות הקשות ולא היועץ ויחד הם מנסים לפרק את התשובות.
אבל עבורי – הקוביה היא אי של בהירות מחשבתית. היא מגנה עלי ברגע האמת כי אני מגיעה מוכנה לכל פגישה וסוגרת מהר כל מוצר. את כל מה שאני צריכה לדעת אני עושה בשלב התחקיר. היא תעודת הביטוח שלי שלא אצא "נעל" מול לקוח.
ומהי בשבילכם?