יצירת בידול במוצר כתפיסה להצלחה עסקית -היא לא תפיסה מודרנית. היא יוצאת מנקודת הנחה שבעלי עסקים יכולים לחדש ברגע שרק ירצו ולא כך הדבר. גם אם הוצאת מוצר חדש לשוק, כזה שלא היה מעולם, מיד באים מתחרים ומחקים אותו בפחות זמן והשקעה בפיתוח. בנוסף, לקוחות היום פחות נאמנים מבעבר. גם הם מבינים שעסקים שוחים בים של מתחרים ושכל הצעה ניתן ברגע אחד להצליב עם הצעות מקבילות.
אז מה כן?
כדי לפצח את התשובה במקרים כאלה תמיד חוזרת למקורות – לכובע "אני כלקוח" ושואלת את עצמי: "מה צריך לקרות כדי שאתן את האמון שלי והכסף שלי לבית עסק?" ואז אני מגלה שבמקרים רבים ראיתי מוצר שאהבתי באופן מיוחד והמחיר שלו לא דרש ממני סיכון רב ובמקרים אחרים נחשפתי לבעל עסק ברשתות חברתיות בתוכן שכתב במעורבות שיצר סביב נושא מסויים, בתשובות שענה וחשבתי לעצמי שזה יהיה אדם שאשמח לבוא איתו באינטרקציה (שזה בידול שאין שני לו כי הוא תלוי באדם). במקרה שנדרשתי למוצר מסויים לרוב חשבתי מראש מה בעצם אני צריכה והעסקים הראשונים שעלו בחיפוש ונתנו לי את כל המידע הדרוש היו אלה שהמשכתי לעקוב אחריהם עד הקניה. או עסקים שקיבלו המלצות ברשת החברתית כאשר שאלתי מי יכול לתת שרות בתחום או איפה ניתן למצוא מוצר כזה או אחר. וזהו בערך. ולגבי התחרות והשוואה בין בתי עסק שונים, גם הסבלנות שיש לי כלקוחה להקביל מידע מכמה מקורות מסתכמת בשלושה -ארבעה במקרה של מוצרים שיש לתת עליהם את הדעת כגון רכישת ספה וחמישה- שישה כשמדובר בקבלת החלטות על נושאים הרי גורל כגון רכישת דירה. אז מה בעצם אני לומדת מזה?
שהניראות שלנו כבעלי עסקים חשובה ממציאת הבידול (ומהשקעה בכך). אם לקוח רואה אותנו בדיוק ברגע בו הוא צריך לרכוש מוצר ואצלנו הוא מוצא את המידע הדרוש ואת האוזן הקשבת לרצונותיו והתשובות המדוייקות לצרכיו – הרי שיש סיכוי גבוה שהוא יבחר במוצר שלנו. לכן עלינו להשקיע יותר בהבנת הלקוחות שלנו. באופן ב הם אוספים מידע על מוצר כשלנו ולהיות נוכחים ונעימים במקומות הללו ואם הלקוח לא מחפש מוצר כמו המוצר שלנו, על אחת כמה וכמה להתיישב לו בדיוק במסלול ובמקום שהוא פנוי רגשית לקלוט את המסר.
